צליאק היא מחלה אוטואימונית (כלומר, מחלה שגורמת לגוף לתקוף את עצמו) שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות תאים בריאים בעקבות חשיפה לגלוטן. כתוצאה מכך נוצרת דלקת במעי הדק, אשר מונעת מהגוף לספוג חומרים חשובים מהמזון. בנוסף, מצב מתמשך של דלקת עלול להוביל לסיבוכים שונים ומגביר את הסיכון לסרטן. למחלה יש סימפטומים רבים והם משתנים מאוד בין חולה לחולה: כאבי בטן, שלשולים, תת-תזונה (בגלל חוסר ספיגה), עייפות ועוד. אצל ילדים, המחלה עלולה לגרום להפרעות בגדילה ובהתפתחות. יש חולים ללא שום סימפטום, ולפעמים (כמו אצלי) הביטוי היחיד למחלה הוא חוסר בוויטמינים ובמינרלים, בעיקר ברזל. על פי הערכות ל- 3%-1% מהאוכלוסייה יש צליאק, כאשר רבים אינם מאובחנים כיוון שאינם סובלים מסימפטומים.
כשמתעורר חשד לצליאק, הבירור הראשון הוא בדיקת דם מתאימה. שימו לב, במשך כל תהליך האבחון צריך להמשיך לצרוך גלוטן ולא להימנע ממנו, כי הבדיקות מחפשות את התגובה של הגוף לגלוטן. בדיקת הדם היא בדיקה רגילה (שדורשת הפניה מתאימה כמובן). ברוב קופות החולים הבדיקה נקראית celiac screen שבודקת כמה נוגדנים שונים. טווח התוצאות בקופת חולים כללית הוא בין 0 ל-40, ותוצאה מעל 10 מעידה על צליאק. אם התוצאה חיובית, השלב הבא הוא בדיקת גסטרוסקופיה. בבדיקה הזו מצלמים את המעי ולוקחים ממנו ביופסיה. זה מתבצע ע"י הכנסה של מכשיר דרך הפה אל הקיבה, נשמע לא נעים אבל מקבלים זריקת הרגעה חזקה וזה לוקח רק כמה דקות. אני ממש לא הרגשתי כלום, החלק הכי קשה היה הצום הארוך שנדרש לפני הבדיקה… בדר"כ אחרי הגסטרו יש תשובה סופית. במקרה של אי-וודאות, יש בדיקה גנטית שניתן לעשות, אבל היא יכולה רק לשלול את המחלה ולא לאשר שהיא קיימת.
הטיפול היחיד בצליאק הוא הימנעות מוחלטת מגלוטן (מה זה אומר? קראו פה). לאחר תקופה של הימנעות מגלוטן מבצעים שוב את בדיקת הדם בשביל לוודא שהמחלה "לא פעילה". במקרה שאובחנה המחלה, נהוג לבצע גם בדיקת צפיפות עצם. הסיבה לכך היא שבגלל הצליאק ייתכן שהייתה לאורך זמן בעייה בספיגה של סידן.
